עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
מה לעזאזל אני עושה. הקדמה.
10/11/2019 22:56
אור
חיים, כתב, כתיבה, אינטרנט, טכנולוגיה, פי
כמה אני נדושה כרגע, כשהמילים האלה מוקלדות בצורה נונשלנטית. קשה להביע רגש בהקשה (בלי לשבור את המסך כמובן). 
תמיד אהבתי והעדפתי את הדף והעיפרון המסורתיים, אהבתי את הבונגלה שנוצרת עקב כתיבה מרובה, אהבתי את החיספוס של העופרת על אצבעותיי (שאיך שהוא תמיד תגיע לפנים שלי בסוף). יש משהו בלכתוב, בפעולה, כל אות צריכה צומת לב מיוחדת, הטיה מיוחדת של היד, רק לכבודה. זה קצת שונה כשמדובר בהקלדה. הדבר היחיד שמשתנה זה המיקום של האותיות  וכמה קשה להגיע לכל אות. כמה פעמים התבלבלתי במיקום שלהן , באות עצמה אפילו במילה עצמה. רק בגלל שהפעולה כל כך בנאלית כל כך לא מאמצת, לא דורשת מחשבה. הלא זה מה שחוסר מחשבה מייצר, טעויות? אבל האם אני יכולה להרשות לעצמי להתבלבל? לתת ליחודיות שבכתב להתנדף , לצד הטכנולוגיה שדורשת התנהלות של פול גז? האם זה שאני שואלת את השאלות האלה גורם לי להשמע זקנה?  אולי. אבל יש משהו בכתב שאי אפשר לקחת. נגיעה אישית. 
אז, לאחר הקדמה סוחטת דמעות זאת, הגעתי למסקנה: הדרך הכי חכמה להגיע לאנשים רבים ככל שאפשר  היא: באינטרנט. חצויה ומלאת חששות (אך גם התרגשות לא קטנה) אתחיל לספר את חיי. לא אמעיט בפרטים, לאחר הקדמה זאת יש לומר שכבר הבנתם עד כמה אני חולה על הפרטים. 
1 תגובות